מערכות יחסים הן עבודה קשה, ורוב האנשים בוודאי חושבים, באיזו שהיא נקודה, שתקשורת חיובית עם הצד השני כאשר דנים בנושאים מלחיצים היא דבר בלתי אפשרי לעשייה. עם זאת, בימים אלה, מדענים שוויצרים אומרים שישנו הורמון, אשר ביכולתו לרכך מצבים כאלה.
אוקסיטוצין הוא הורמון שמתפקד גם כנוירוטרנסמיטר (משדר עצבי) במוח, שמכווץ את הרחם בשעת הלידה ומקל על הפרשת החלב בזמן הנקה. אוקסיטוצין התגלה כמועיל בהפחתת מתח וחרדה, ייצור רגשות שמחה, אמפתיה, ועוררות מינית. לאחרונה, חוקרים משוויץ התחילו לחקור את תועלתו של ההורמון באינטראקציה בין בני זוג, על מנת לעזור להם לתקשר טוב יותר. אוקסיטוצין ידוע גם כ"אמון נוזלי", ואף כ"כימיקל החיבוק".
למטרות המחקר, גייסו החוקרים זוגות שאותם חילקו, באופן רנדומאלי, לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה אוקסיטוצין, והשנייה קיבלה פלסבו (תרופת דמה), לפני שפנו לדון בפתרון קונפליקטים, המומחים ניתחו את האפקטים של ההורמון, וגילו שהוא הפחית את רמותיו של הקורטיזול (הורמון שקשור למצבי מתח), ושיפר התנהגות תקשורתית חיובית, לעומת הפלסבו."אנחנו רק מתחילים להבין את ההשפעות שיש להורמונים וכימיקלים בהקשר של אינטראקציות חברתיות" אומר ד"ר ג'ון קריסטל, העורך של "פסיכיאטריה ביולוגית" , ומוסיף שהמדענים מצפים להמשיך לחקור את השימוש באוקסיטוצין על מנת להפחית רמות מתח בין בני זוג, שמתקשים לפתור בעיות וקונפליקטים.
החוקרת הראשית של מחקר זה, בת' דיתזן, אומרת כי הוא ראשון מסוגו וחשיבותו טמונה בכך שהוא מנתח התנהגות בזמן אמת של זוגות ובסביבה טבעית. לפי דיתז'ן, ההורמון עלול לעזור למדענים להגביר את ההשפעה שיש לטיפול סטנדרטי, כגון תרפיה קוגניטיבית התנהגותית, באמצעות הפיכת יתרונות האינטראקציה החברתית נגישות יותר לאנשים, אך רוב הסיכויים כי הוא לא יחליף את אותם טיפולים סטנדרטיים.
החוקרים מזהירים כי מחקר זה לא מעיד כי אוקסיטוצין יכול לשמש כטיפול בפני עצמו, וכי שימוש חוזר בהורמון עוד לא נחקר. בנוסף, יש לקחת בחשבון שיקולים אתיים בעלי חשיבות, כגון באיזה היקף יוכל הורמון זה להינתן כ"טיפול".
אין ספק שאוקסיטוצין יכול להיות לעזר בתקשורת וחיבור בין בני זוג, אך יש להמשיך לחקרו, על מנת להפיק ממנו את מיטב התועלת, ועד איזה גבול אפשר להשתמש בו למטרות אלה.
תמונת המאמר צולמה ע"י renee barron, מאתר פליקר
למאמרים נוספים:
