רווקים ורווקות רבים מודעים ביותר לרצונם להתחתן, ואינם מבינים מדוע, למרות מאמציהם, מצב זה אינו משתנה.
אותם אנשים תופסים את הנישואין כדבר מה נכסף, אך למעשה, הם אינם מודעים לעתים לפחד ולכאב הכרוכים במערכת יחסים אינטימית כדוגמת נישואין. אותם אנשים נשארים תכופות ברווקותם משום שהם מתכחשים לפחד הכרוך בהתקרבות, או לכאב הכרוך בויתורים.
כל עוד הם אינם מודעים לרמות הרגשיות העמוקות יותר – הפחד והכאב – חייהם מתנהלים, למעשה, על-ידי אותן רמות רגשיות בלתי מעובדות.
בתהליך הטיפולי חושפים את מה שכואב ומפחיד כדי לאפשר לנו לשנות מצבים כרוניים.
שיטות תהליכיות שונות עוסקות בשינוי מצבים כרוניים – פיזיים, רגשיים, מנטליים, או התנהגותייים. לדוגמא: מיגרנות או בעיות שינה (מצב פיזי); מתח, עצבנות, דכאון (מצב רגשי); דאגות (מצב מנטלי); או עישון (מצב התנהגותי).
בפסיכולוגיה אלטרנטיבית, למשל, מתייחסים לאותם סימפטומים כתוצאה של דפוס כלשהו, שנוצר או נלמד בזמן כלשהו בהיסטוריה האישית כנסיון להמנע מפחד או מכאב.
אם ננתח את הרווקות כמצב כרוני, הרי שניתן להבין גם מצב זה כסימפטום כרוני, שנגרם בגלל דפוס כלשהו. כך למשל עלולים דפוסים שונים להשאיר אותנו במצב של רווקות, בניגוד לרצוננו המודע. לדוגמא: דפוס רגשי של דכאון, או דפוס מחשבתי מסויים – אני לא מספיק טובה, אף אחד לא יאהב אותי, וכד'.
חשוב להכיר בכך שאותם דפוסים נוצרו כנסיון להימנע מכאב, כדוגמת כאב הדחיה, או מפחד - הפחד להכיר אנשים חדשים ולהתקרב אליהם, הפחד לשנות את צורת החיים הקיימת, וכד'.
העבודה המשותפת עם המדריכה מאפשרת לחשוף את הדפוסים היוצרים את הרווקות, ולעבוד עליהם. בהדרגה לומדים בתהליך להכיר אותם ולהפסיק את האוטומטיות שלהם, שניהלה אותנו עד כה. במצב זה יש לנו יותר חופש לבחור באפשרויות שונות וחדשות ולשנות מצבים שהיו כרוניים בחיינו.
מיכל רון