דנה, 27: "זה התחיל פשוט נהדר; הדייט הראשון היה מושלם, דייט מהאגדות, וכבר למחרת שמעתי ממנו, וכך זה המשיך, ממש לפי הספר: דייט שני ושלישי, טלפונים מדי יום, היה נראה שהוא ממש בעניין...ואז פתאום, לאחר שבועיים, משהו התקלקל. פתאום הטלפונים פסקו, פתאום הוא לא היה טורח לחזור אליי, לא מביע שום עניין להיפגש, עד שהוא פשוט נעלם לגמרי...אני באמת לא מצליחה להבין מה השתבש, אבל יותר מהכל לא ברורה לי ופוגעת בי ההיעלמות שלו."
מי מאיתנו לא שמע או חווה על בשרו סיפור דומה? לצערנו, תופעת ההיעלמות היא מגיפה נפוצה בעולם הדייטים. אם לאחר דייט אחד, ואם לאחר אפילו חודשיים של מערכת יחסים, אם בתהליך איטי של התפוגגות איטית מייסרת (כמו במקרה הנ"ל), או בהיעלמות פתאומית וחדה. המגיפה הזאת אף לא מבדילה בין גברים לנשים, ומעטים הם אלה אשר מצליחים לא להידבק בה...
לכאורה, אחרי דייט או מפגשים ספורים בלבד, זה פחות נורא: אתם עדיין לא מכירים אחד את השנייה, וכביכול "לא חייבים" אחת לשני דבר. עדיין, לא פעם הצד השני בטוח שהכל הולך נפלא, ואולי אפילו מפתח קצה קצהו של רגש, ואז הוא מוצא עצמו מאוכזב, מבולבל, כועס ונעלב...כאשר מדובר כבר בחודשיים שלושה של זוגיות, אין פוגע מזה! לפתע פתאום, כרעם ביום בהיר, אחד הצדדים "מתאדה", נעלם מעל פני האדמה, בלי שום הסבר או סיבה.
מה גורם לאנשים לפעול בצורה כזאת? מדוע הם נמנעים מלבוא ולומר כי הם אינם מעוניינים בקשר יותר?
ראשית, זו אף פעם לא סיטואציה נעימה לומר למישהו כי אינך מעוניין בו, לא לצד העוזב ובטח לא לצד הנעזב. זהו מצב הגורם אי נוחות גדולה לכל החווים אותו, ובד"כ פוגע באיזו שהיא צורה.
שנית, החשש מתגובתו של הצד השני: אף אחד לא מעוניין או רוצה להתמודד עם תגובות של כעס, בכי, הפעלת לחץ בשביל לקבל סיבה, ואפילו ניסיונות שכנוע לגרום לצד המסיים לתת עוד הזדמנות.
בסופו של דבר, הרבה יותר קל לא לעשות את השיחה ה הזו, לא לסיים באופן פורמאלי דברים, אלא לתת לצד השני להבין לבד. למרות זאת, ראוי ששיחת הסיום תתקיים, אפילו אם מדובר אך ורק בדייט אחד.
אז איך מנהלים את השיחה הזו ויוצאים ממנה בשלום?
אם יצאתם לדייטים ספורים בלבד, אפשר לנהל את השיחה בטלפון, אין שום הכרח לקבוע פגישה פנים אל פנים.
בשיחה היו נחמדים, כנים וקורקטיים ואל תאריכו בדיבור; אין צורך להשתמש בכל מיני קלישאות מיותרות כגון "זה לא אתה, זו אני" וכיוצ"ב - הן, באמת, קלישאות וסביר להניח שהצד השני יקבל אותן ככאלה.
השתדלו לא להיות קצרי רוח כלפי הצד השני, גם אם תגובותיו לא נעימות לכם או מכעיסות אתכם. זכרו כי גם אתם, כנראה, הייתם או תהיו במקומו מתי שהוא.
לבסוף, למרות שהשיחה אינה חוויה נעימה למי מהצדדים, חשוב לקיים אותה ולו רק מתוך כבוד הדדי.הרי אף אחד מאיתנו לא היה רוצה שפשוט ייעלמו לו ללא הסבר. לא הייתם מעדיפים לדעת, מאשר לתהות למה?...
תמונה: צולמה ע"י kooklanekookla, מאתר פליקר
למאמרים נוספים:
