"בקיץ הזה תלבשי לבן..." לא, לא השתמשתי בכותרת בשירה האלמותי של המשוררת נעמי שמר ז"ל כדי לבשר לכן על תחזית האופנה לקיץ השנה. למרות שהצבע הלבן והקיץ הולכים טוב ביחד ואם אני זוכרת היטב הוא גם כיכב בקולקציות האחרונות של הקיץ.
אני מתכוונת לשמלה הלבנה, השמלה בה' הידיעה, השמלה שרובנו משתוקקות ללבוש מהרגע שאנחנו עומדות על דעתנו (בערך מגיל חמש), הלוא היא שמלת הכלה, אלא מה!
טוב, מאז שפנינה רוזנבלום הופיעה בחתונתה הראשונה בשמלת קרינולינה ענקית בצבע צהוב בננה, הצבע הלבן של שמלת הכלה הוא כבר ממש לא בגדר חובה וכל אחת יכולה לבחור לה כל צבע העולה על רוחה ובעצם מה זה משנה באיזה צבע תהיה השמלה העיקר שתהיה חופה.
.jpg)
למה אישה כל - כך רוצה חתונה?
יש שיגידו שזה עניין אבולוציוני. אישה מתוקף טבעה מחפשת הגנה ובטחון לצאצאיה ולה. ומנגד יש שיטענו שמדובר בתוצר חברתי. החברה משחר ההיסטוריה רצתה ליצור סדר חברתי, למנוע מתירנות מינית, לשמר את התא המשפחתי ובכך לקבע את תפקידה המסורתי של האישה כאם ורעיה.
ברוח זו נוצרו אגדות הילדים על נסיכות ואבירים. ובהמשך קמה תעשיית הסרטים ההוליוודית שמפיקה סרטים כמו שרק הם יודעים. אך למרות ההסברים המשכנעים הללו, משהו בתוכי אומר לי שטמון פה דבר עמוק וחזק יותר, אחרי הכל כמעט בתוך כל אישה עצמאית, מצליחה ומשוחררת ככל שתהיה בוערת התשוקה העזה להיות מתחת לחופה.
וכרגיל כשיש לי שאלה שאני לא מוצאת לה תשובה טובה דייה אני פונה לחברת האמת שלי - הקבלה.
חכמת הקבלה מסבירה שלכל פרט במציאות שלנו יש שורש עליון, רוחני. כלומר שכל מה שקיים במציאות שלנו הוא למעשה תוצאה של רובד פנימי ונסתר של המציאות. גם לגבר ולאישה שאנחנו מכירים מעולמינו יש שורש רוחני כזה, שעל-פיו את החצי ה"זכרי" מאפיינת תכונת הנתינה, ואת החצי ה"נקבי" מאפיינת תכונת הקבלה.
מכאן נובע שורש הסיבה לכך שנשים כל הזמן מרגישות שחסר להן משהו בחיים. אם תשימו לב אנחנו כל הזמן רצות, רוצות ורוצות ואיכשהו אף פעם לא מרוצות (ואני לא מתכוונת רק ל"פולניות" שבחבורה). לעומתנו, (מבלי להכליל כמובן) ברוב המקרים הגבר המצוי עשוי להסתפק ברביצה מול מסך הטלוויזיה, במשחקי כדורגל, שתיית בירה ופיצוח גרעינים.
נו, ואולי בעוד כמה צעצועים כמו מחשב, מכונית, נייד דור שלישי, וזה מספיק לו כדי להרגיש בעננים. ואילו האישה לא משנה כמה יהיה לה היא תמיד תחוש איזשהו צער, כאילו היא נושאת את משקל כל העולם על גבה, והשאיפה שלה היא לקצת יותר רוגע, שקט ושלווה. במילים אחרות, אנחנו שואפות לקבל תענוג מלא ושלם מהחיים, אבל לא ממש מצליחות.
איך כל זה קשור לחתונה?
אירוע החתונה שאנו מכירים מסמל הרבה יותר משמלה, תסרוקת, צ'קים, חתן-כלה, ואורחים. טקס החופה על פי הקבלה מסמל את האיחוד בין תכונת הנתינה ובין תכונת הקבלה, או במילים אחרות את האיחוד בין הבורא ובין הנברא.
מסיבה זו עבור האישה מעמד החופה מסמל את המילוי, את השלמות, את ההגעה לפסגת מאווייה (תגידו, שמתם לב שלכלה יש לרוב חיוך של ניצחון מרוח על הפנים).
ולכן אישה לא תשקוט ולא תנוח עד שתעמוד מתחת לחופה, עד שתמצא את בחיר ליבה. כעת תבינו למה אנחנו עושות הרבה רעש ועניין מהדבר הזה שנקרא חתונה. (בינינו אם לא היינו לוחצות קצת הם בטח היו מזפזפים את עצמם לדעת).
