השינויים הכלכליים והחברתיים, שחלו בארבעים השנים האחרונות תרמו רבות גם לקושי להבחין בבירור בין דפוסי- התנהגות ותקשורת המוגדרים כגבריים לאלו הנשיים, וזאת מכיוון שנשים רבות החלו להתקדם ולפתח קריירה ודפוסים אסרטיביים כמו הגברים.
כיום, יש נשים רבות שהתנהגותן ודפוסי- החשיבה שלהם דומים מאד לאלו של הגברים בדיוק כמו שישנם היום יותר ויותר גברים, המתחברים לצד הנשי שלהם ולא חוששים להיתפס חלילה כרכים ועדינים מדי.
מקור הבדלים אלו במבנה המח השונה מעט בין גברים לנשים: אצל הגברים רקמת החיבור בין האונה השמאלית לימנית דקה יותר ולכן לא מאפשרת ביצוע בו- זמני של פעולות חשיבה לוגית- מילולית ופעולות, הדורשות מעורבות רגשית-אינטואיטיבית, בעוד אצל הנשים עקב רקמת חיבור עבה יותר זה אפשרי.
דפוסים שונים אלו נוצרו עוד מראשית היות האדם עקב תנאי- החיים, שדרשו מהגבר לצאת לציד על-מנת לדאוג למזון לבת- זוגו ולצאצאיו והנדידה ביערות לעיתים לבדו דרשה ממנו לפתח מיומנויות של עצמאות, תחרותיות, התמודדות עם סכנות ומיקוד במטרה על- מנת להשיג את הציד הטוב ביותר ולכן, מיקוד בפן הרגשי ובצרכים הפיזיים היו עלולים לפגוע בכך ולכן, עד היום כאשר גבר מתמודד עם בעיה כלשהיא הוא עושה זאת לרב לבדו ללא שיתוף כפי שהיה רגיל עוד בימי קדם.
.jpg)
האישה לעומתו, שנשארה לגדל את הילדים נאלצה לפתח מיומנויות של שיתוף- פעולה על- מנת להיעזר בשכנותיה בזמן שהיתה בהריון ולא יכלה ללקט פירות וירקות וכאשר הן עזרו לה היא השגיחה על ילדיהן; תוך כדי הפעילות המשותפת התפתחה תקשורת בינאישית ואינטימיות, שעזרה גם לחיזוק המיומנויות המילוליות של הנשים ואת נטייתן להיעזר ולהתייעץ.
הבדלים אלו הם שורש הבעיה במערכות- היחסים ובתקשורת בין גברים לנשים, מכיוון שכאשר הגבר נתקל בבעיה הוא רוצה להסיח דעתו מהעניין כדי לעבור מהחשיבה הרגשית לשכלית ולהיות מסוגל לפתור את העניין בעצמו, בעוד האישה מנסה לעזור לו בדרכה ולדבר על זה – גישה, המזמינה קונפליקטים ובעיות נוספות.
כאשר האישה נתקלת בבעיה היא רוצה לשתף, מכיוון שבעודה מדברת היא כבר מוצאת פיתרון, אך הגבר מפרש בטעות את המסר כבקשת עזרה והוא מחלק עצות וזה שוב פתח לקשיים.
ובאשר לפן המיני כאן שוב ההבדלים בחשק נובעים מהיבטים פיזיולוגיים לפיהם ההורמון העיקרי, המתפעל את הגברים הוא טסטוסטרון, המעלה את מיפלס החשק המיני שלהם ללא כל משחק מקדים ומכיוון שהם ממוקדים במטרה מטבעם הם רוצים לגשת ישר ולעניין ומתקשים להבין שנשים מתופעלות באופן שונה.
נשים שרמת הטסטוסטרון אצלן נמוכה יותר זקוקות לגירוי רב וממושך יותר על- מנת לשתף פעולה והפניה מהפן הרגשי- האינטימי מועילה מאוד לקידום העניין, אך הגברים, שלא תמיד מודעים לכך מפרשים זאת בטעות "כמשחקת קשה להשגה" או כבעייתית וקרירה, בעוד הנשים מפרשות את הגברים כחסרי- מעצורים, לא רגישים ורוצים רק דבר אחד וזה כמובן מזמין בעיות. לסיכום, הפיתרון מתחיל בהכרת ובהבנת הבדלים אלו ועוד רבים אחרים, המוכנות לקבל את השוני והנסיון לגשר עליו בדרכים שונות.
למאמרים נוספים:
איך נצא מזה בשלום וגם נצא נשכרים?
