מאת: מיכל רון

יש לי חברה טובה שמתלבטת בנושא זהותה המינית.
היא צלצלה אתמול כי היא הרגישה רע מאוד, היא מרגישה לבד. יש לה חברה טובה חדשה, סטרייטית, שהיא מנסה שלא להתאהב בה, והיא פגשה גם בחור חדש שהתאהב בה, והיא לא רוצה אותו. היא רואה שהיא לא יכולה אפילו להיות ידידה שלו. ברמה הלא מודעת היא פוחדת מאהבה , ולכולנו יש סיבות טובות. כולנו נפגענו בעבר מאהבה שהיתה מעורבת בכאב.

אז מה היא עושה?
היא מפנה את אנרגיית האהבה שלה למקומות 'בטוחים', מקומות שבטוח אף פעם לא תצמח שם אהבה. היא בטוחה משום שכך היא לעולם לא תצטרך יותר לשוב ולחוות אהבה, ואת הפגיעות הכרוכה בה.
את זאת היא עושה על-ידי כך שהיא מתאהבת בנשים סטרייטיות שלא יוכלו להחזיר לה אהבה, ונמצאת בקשר עם גברים שמתאהבים בה שאין מצב שהיא תהיה פגיעה לידם.

 

אפשר לדמות את זה לנהר עם מים, כשהאנרגיה של האהבה, הליבידו, מה שנותן לנו כוח לקום בבוקר, הם המים.
את המים אפשר להפנות לאן שרוצים, לאפשר להם לזרום לים באופן טבעי, להשתמש בהם להשקיה או למפעלים הידרו-אלקטריים, ועוד.

אנשים בעלי מזל מאפשרים למים לזרום לים בלי להסתבך. יש להם מערכת יחסים טובה שמזינה אותם.
אנשים חכמים משתמשים במים גם להשקיה או ליצירת חשמל, או במלים אחרות – לוקחים את כוח האהבה שיש להם ומשתמשים בו כדי להיטיב עם אנשים אחרים או עם דברים אחרים שהם עושים בחייהם.
מה שהחברה שלי עשתה זה לשים סכרים כך שהמים יזרמו לשום מקום, לכאורה – כדי למנוע סכנת הצפה.

מה הקשר ללא מודע?

בעצם, באמצעות הסכרים הלא-מודעים שהיא בונה כדי למנוע את מהלכה הטבעי של האהבה (כלומר, לפגוש אשה שתתאים לה ולפתח איתה מערכת יחסים טובה והדדית) היא בעצם שבה ואומרת ללא-מודע שלה, או מחזקת את האמונה הלא מודעת שלה שהאהבה מסוכנת, ושעדיף לא לאהוב.

רובו של המאמר הוא הסיפור, אך המסקנות קצרות ופשוטות –

א.    לראות במה אני מאמינה.
ב.    לוודא שאלו האמונות שבהן אני רוצה להאמין.
ג.    לדבר בהתאם.
ד.    להתנהג בהתאם.
ה.    לא להסכים להתנהג בשום צורה שנוגדת את האמונות שבהן אני רוצה להאמין.

למשל – החברה שלי אמורה היתה לסרב להפגש עם אותו הבחור, ולא להסכים בכלל בכלל אפילו לבדוק את האפשרות של להתאהב בחברה הסטרייטית שלה.
בשלב הזה אין ברירה חוץ מאשר להיות סופר-קשוחים עם עצמנו. כל אפשרות אחרת רק עושה לנו בלגן בלא מודע – שכבר לא יודע מה רוצים ממנו, ובעקבות כך מה שאנחנו חווים זה בלבול.
כן יעזור לה לשוב ולהפגש שוב ושוב אך ורק עם נשים לסביות (לזמן מה, לפחות), עד שהלא מודע שלה יבין את המסר החד משמעי של – אני רוצה זוגיות עם אשה! לא רוצה לברוח יותר! לא רוצה יותר להפנות את אנרגיית האהבה שלי לא לגברים ולא לנשים סטרייטיות!

כשאנחנו בוחרים לנו אמונות שמיטיבות עמנו, ואז מדברים ופועלים בקנה אחד איתן, אנחנו חווים בחיים תחושה של סדר ושל כיוון – גם אם אלו מלווים תכופות בקושי ו/או בכאב.
כשאנחנו מאמינים, מדברים ומתנהגים, בצורה כאוטית, משמע – כשהאמונות, הדיבורים והמעשים שלנו אינם עולים בקנה אחד אלו עם אלו, אנחנו למעשה יוצרים בלגן בלא-מודע שלנו, שנחווה ברמה הרגשית כבלבול, ספק ואובדן הדרך, ויוצר את אותו חוסר כיווניות גם בחיים שלנו.

יש לראות את הכתוב במאמר כהמלצה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו תחליף לטיפול מסוג כלשהו.

מיכל רון

למאמרים נוספים:

רווקות במצב כרוני

נישואים בשנות האלפיים

הכרויות לחד הוריים